כפיטריות לאחר הגשם
עונת
האנטיביוטיקה- כמו פטריות אחרי הגשם
1-10 מכל 100
נשים ייאלצו להתמודד עם זיהומים בנרתיק לאחר נטילת אנטיביוטיקה
'מולטי ג'ין' - הטיפול הטבעי בזיהומים וגינליים לאחר
נטילת אנטיביוטיקה
גם
החורף שמזכיר לנו את הפטריות שאחרי הגשם, מזכיר לנו גם כי זו העונה שבה רובנו
לא מצליחים לחמוק ממחלות החורף, אלה שגורמות לנו להושיט יד אל האנטיביוטיקה. השבוע
מצוין ברחבי העולם שבוע המודעות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה. העמידות לאנטיביוטיקה
( AMR ), כבר מסומנת היום, כאחד האיומים הגדולים ביותר
לבריאות אדם.
במשך עשרות שנים, נדמה היה, שהרפואה המודרנית כבשה את רוב המחלות הזיהומיות
שאיימו על הבריאות שלנו. אבל שנים של שימוש, שימוש לרעה ושימוש יתר באנטיביוטיקה
הובילו להופעתם של כמה זנים של חיידקים ונגיפים עמידים שלהם אין טיפול יעיל בכלל,
ועל כן השימוש באנטיביוטיקה רק הולך ומתגבר.
השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בקרב הציבור עלה, למרות העובדה כי חלקם של
הזיהומים הם ויראליים אשר אינם מגיבים לאנטיביוטיקה. עובדה זו לא מעודדת, ורק
מחזקת עוד את העובדה כי ידם של רופאים הרושמים אנטיביוטיקה , קלה על ההדק. הסיבות
רבות וברורות, לחץ הזמן שבו נתון הרופא, לנוכח הורים מודאגים וחולים אשר אינם
מרשים לעצמם ימי חופש של מחלה, יחד עם הקלות של הרופא לתת מרשם אך לא הסבר מקיף
ומעקב במקרים שהאנטיביוטיקה אינה נרשמת. כל אלו מעלים את הנתונים המספריים של נוטלי האנטיביוטיקה, גם אם לא לצורך.
גם להיבט הפסיכולוגי יש תפקיד, נטילת אנטיביוטיקה משרה על המטופל תחושה שקיבל
יחס, טיפול ומענה למכאוביו.
כל אלו, גורמים לנטילת האנטיביוטיקה גם במקרים בהם איננה דרושה.
בגופנו נמ
כדור שלג- - כיום אנו מבינים כי
האנטיביוטיקה עלולה להזיק לא פחות, בהיותה מחלישה את המערכת החיסונית של הגוף
וגורמת לעיתים תופעות לוואי. גם מערכת הבריאות הציבורית מעודדת הפחתה בשימוש
באנטיביוטיקה. הגוף במקרים רבים יכול להתגבר על מחלה ללא נטילת האנטיביוטיקה.
נטילת האנטיביוטיקה משולה לכדור שלג. האנטיביוטיקה מורידה את רמת ההגנה של הגוף, ופוגעת
בחיידקים הידידותיים. כמו לכל תרופה, גם לאנטיביוטיקה תופעות לוואי מיותרות, שהופכות
את נטילתה לסוג של כדור שלג שמייצר עוד ועוד מחלות ותופעות שנוצרות מעצם הפגיעה שלה בגוף. כדור השלג
הזה יוצר זנים עמידים אשר מגדילים את השימוש באנטיביוטיות חזקות יותר, שיוצרות
זנים עמידים חדשים וכן הלאה.
האלטרנטיבה שניצחה את האנטיביוטיקה-
כדי להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, צריך לתקוף את הנושא בכמה מישורים,
המטרה היא להילחם בתופעת עמידות החיידקים
לאנטיביוטיקה, בקנה מידה בינלאומי .
אם נפחית את שכיחות השימוש באנטיביוטיקה, יחד עם פעולות נוספות להעלאת
המודעות בקרב הציבור הישראלי, נחשוף עצמנו לטיפולים אלטרנטיביים, נשקול ביתר כובד
ראש מתי נחוץ טיפול אנטיביוטי ונקבל החלטות מושכלות טרם נטילה פזיזה ולא נחוצה.
בראש ובראשונה יש לאשר כי אכן לסוג
הבעיה ממנה אנו סובלים, האבחנה היא חד משמעית,
ואח"כ ללמוד מהו הטיפול האופטימלי במקרה שלנו. בארץ המודעות בנושא עלתה, רבים החלו לחפש אלטרנטיבות שונות לטיפול
במחלות. דרך טיפול רפואי אך לא
קונבנציונאלי , תזונה נכונה, וטיפולים במוצרים רפואיים על בסיס טבעי שאינם נכללים
בסל הבריאות, אולם אושרו והוכחו קלינית.
פטריות וזיהומים אחרי האנטיביוטיקה- ( קנדידה ובקטריאל וגינוזיס )
השימוש באנטיביוטיקה מחסל את אוכלוסיית החיידקים ה'טובים' המאכלסת את
הנרתיק ומגינה עליו ממחלות. אוכלוסיית חיידקים זו הנקראת "פלורה" נעלמת
ובמקומה מתיישבת לה אוכלוסיית חיידקים גורמי מחלה (פתוגניים) וגורמת לזיהום חיידקי
(בקטריאל וגינוזיס) או פטריית הקנדידה אשר בדרך כלל מתגוררת בגופנו ללא פגע, בעיקר באזור הנרתיק.
לרוב, הצמיחה שלה נשמרת תחת שליטה על ידי המערכת החיסונית שלנו והחיידקים הידידותיים. נטילת אנטיביוטיקה מפרה את האיזון הנורמלי של החיידקים
בנרתיק, הפטרייה והזיהום החיידקי, המעיקים וגורמים לתסכול רב בקרב הנשים. הן
סובלות מגירוד, צריבה, ריח, כאבים והפרשות מהנרתיק.
ע"פ הסטטיסטיקה 1 – 10 מכל
100 נשים שנטלו את האנטיביוטיקה, יאלצו להתמודד עם תופעות אלו. וכאן הן ימצאו
עצמן, נאלצות לגשת לרופא ולקבל טיפול אנטיביוטי או אנטי-פטרייתי, דרך הפה או
באמצעות החדרה וגינאלית.
כשמדובר בזיהום בקטריאלי, הטיפול המקובל כיום הוא מתן אנטיביוטיקה, והוא
כשלעצמו מחסל גם את אוכלוסיית החיידקים
הידידותיים. מכיוון שכך, נשאר הנרתיק ללא חיידקים גורמי מחלה, אך גם ללא חיידקים חיוביים
הדרושים להגנה על גופנו. במצב זה של חוסר איזון, עלולים לחזור החיידקים הטובים, אך
גם יכולים לחזור החיידקים גורמי המחלה. ושוב חוזר הזיהום, שממנו נפטרנו.
אז מה בכל זאת צריך לעשות כדי להפחית את הנטילה של האנטיביוטיקה ולשמור על
בריאותנו?
לפני שנוטלים אותה, לבדוק שני פרמטרים חשובים, האם באמת יש צורך ומה שאנו
סובלים ממנו הנו בגדר זיהום חיידקי? אם הזיהום אינו חיידקי והוא ויראלי, שהרי
נטילת האנטיביוטיקה מיותרת לחלוטין וכלל אינה מועילה. גם אם יש חשש כי הזיהום הנו
חיידקי ניתן במקרים מסוימים, לדחות את מתן
האנטיביוטיקה וזאת תחת השגחה רפואית ומעקב. ידוע כי טיפול שאינו מתאים, עלול לסבך
וליצור בעיות אחרות ותופעות לוואי. גם אם מדובר בזיהום חיידקי לא צריך להזדרז עם
אנטיביוטיקה כמו שהוכח בהולנד ובעוד ארצות, ויש להשתמש בשיקול דעת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה