רשומות

עוז והדר ותשחוק ליום אחרון!

תמונה
הדר מרים כהן  סיפור חייה של תצפיתנית צעירה. הדר מרים כהן הייתה אחת מהחיילות הצעירות ששירתו במערך התצפיתניות של צה״ל – תפקיד שקט יחסית אך קריטי לביטחון המדינה. היא נולדה וגדלה במושב זיתן שבמרכז הארץ, והייתה בת למשפחה חמה ואוהבת. בני משפחתה וחבריה מספרים כי מגיל צעיר בלטה הדר באופייה החיובי, בחיוך התמידי וביכולת המיוחדת שלה לשמח את הסובבים אותה. היא הייתה נערה מלאת חיים, חברותית ואופטימית, שתמיד חיפשה לעזור לאחרים.  השיחה האחרונה. ילדות ונעורים הדר בת הזקונים של יגאל ואילנית, ואחותה של אלעד, מושיקו ועומר נולדה וגדלה במושב זיתן שליד נתב״ג. הדר כמי שגדלה כבת רביעית אחרי שלושה בנים הייתה הנסיכה של הבית. הדר הייתה דעתנית שידעה להוביל ולהתחבר לכל מה שטוב,  המכתב שהשאירה הדר הדר היתה בצופים - שם הדר תפקדה כמדריכה ורשג”דית בשבט משואות. חניכיה מספרים שתמיד חיברה בין כולם ודאגה לקחת תחת חסותה את הילדים שמרגישים פחות חלק מהשאר או שיותר מתקשים להתחבר לאחרים והייתה נמצאת שם עבורם בשיחה קלילה, בעזרה מול כולם או בשיפור ההרגשה שלהם. הדר גדלה  במושב זיתן, בת זקונים אחרי שלושה בנים, א...

"הרשת" – נחמיה להב

תמונה
בעידן שבו הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, הספר “הרשת” מאת נחמיה להב מציע מבט אנושי ומעמיק על החברה הישראלית ועל הדרך שבה הטכנולוגיה משפיעה על מערכות יחסים, זהות אישית והחיים עצמם. הספר מגולל את סיפורו של לואי, אדם שגדל בקיבוץ בשנות החמישים, בתקופה שבה הערכים הקולקטיביים והחיים המשותפים עיצבו דור שלם. דרך מסע חייו – מילדותו ועד חייו הבוגרים – נחשף הקורא לשינויים שעברה החברה הישראלית לאורך השנים: מהקיבוץ והחינוך המשותף ועד לעידן הדיגיטלי שבו הרשתות החברתיות הפכו לזירה המרכזית של תקשורת, קשרים והשפעה. נחמיה להב מצליח לשלב בין סיפור אישי מרגש לבין התבוננות חברתית רחבה. הדמות הראשית מתמודדת עם אתגרים של בדידות, זהות ומשמעות, בעוד העולם סביבו משתנה במהירות. בתוך כך מציג הספר את הרשת כמעין "מדורת שבט מודרנית" – מקום שמחבר בין אנשים, אך גם עלול לחשוף אותם לסיכונים, לאשליות ולניכור. הכתיבה של להב קולחת ונגישה, ומאפשרת לקורא להתחבר לדמויות ולחוויות המתוארות. מעבר לעלילה האישית, הספר מעורר מחשבה על מקומה של הטכנולוגיה בחיינו ועל השפעתה על מערכות היחסים האנושיות. "הרשת...

מכנען מהשיכון לתיקון מאת גבי סיבוני

תמונה
  מכנען – מהשיכון לתיקון” הוא ספר אישי אך גם חברתי. הוא מציג סיפור חיים שמתחיל במקום צנוע, אך מתרחב לדיון רחב יותר על זהות, על קהילה ועל הדרך שבה חוויות מוקדמות מעצבות את האדם ואת תפיסת עולמו. זהו ספר שמתאים לקוראים שאוהבים סיפורי חיים עם עומק חברתי, ולמי שמתעניין בהיסטוריה האנושית של החברה הישראלית – דרך סיפורים קטנים שמרכיבים תמונה גדולה. הספר “מכנען – מהשיכון לתיקון” הוא יצירה שמשלבת בין זיכרונות אישיים לבין התבוננות רחבה על החברה הישראלית. דרך סיפור חייו של המחבר והמרחב שבו גדל, הקורא נחשף לעולם של שכונות ישנות, אנשים פשוטים וחוויות שמעצבות זהות. הספר הוא מעין פסיפס של רגעים, זיכרונות ותובנות. סיבוני מתאר את החיים בשיכון – מקום שבו אנשים חיים קרוב זה לזה, חולקים מציאות כלכלית לא פשוטה ולעיתים גם חלומות גדולים. אחד ההיבטים הבולטים בספר הוא השילוב בין האישי לבין החברתי. הזיכרונות אינם רק חוויות פרטיות של המחבר, אלא גם חלון להבנת תהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית. ספרו של פרופ' גבי סיבוני, "מכענן - מהשיכון לתיקון". סיבוני, אל"מ במיל', לשעבר מפקד סיירת גולני וא...

אטרקציות לפסח לילדים ומבוגרים

תמונה
  תערוכת הפרחים הבינלאומית-   Flowersמסע בין עולמות תצוגת ענק הכוללת 3 מיליון פרחים המעוצבים ב- 5 עולמות תוכן (מים, גלקסיה, מראות, אגדות ושעשועים). המתחם מקורה וממוזג, וכולל אולמות הקרנה, סדנאות לילדים ועמדות צילום מתי- 1.4.2026  11.4.2026 (חול המועד פסח) איפה: אקספו תל אביב (גני התערוכה) גילאים/ למי מתאים: החל מגיל שנתיים תלוי ילד כמובן (כרטיס מגיל שנתיים) כמה עולה: חבר - 49 שח מקס - 55 שח + מתנה לכל ילד\ה פלייקארד - תמורת נקודות הנוסע המתמיד פאוורקארד - 69 שח אמריקן אקספרס - 64 שח ישראכרט - 69 שח מחיר באתר 129 שח לינק לאתר  https://www.flowers2026.co.il              המסע לאנטרקטיקה - נפלאות העולם הקפוא תערוכת ענק חווייתית ואינטראקטיבית בשטח של כ־2,000 מ״ר עם מיצגי ענק של חיות העולם הקופא, הצגה משולבת עם הקרנות ב־ 360° " המסע לאנטרקטיקה" המשלבת שחקן והקרנה בהצגה: סיפורו הסוחף של ילד אמיץ וסקרן שמצטרף למשלחת מחקר באנטרקטיקה. בדרך הוא יפגוש קרחונים הניתקים מהיבשת, ילמד מהם על הסכנות המאיימות על שכבת הקרח העתיקה של היבשת (חלקה בת...

לצעוק בדממה מאת אסתר תמר מיזרחי מיכאל אלבוים

תמונה
  לצעוק בדממה מגולל את סיפורה של אסתר, מרצה באוניברסיטה ואם לחמישה, שבבוקר 7 באוקטובר עוברת תאונה קשה ונשאבת למסע בלתי צפוי דרך עבר אפל, חזיונות מטלטלים ופוסט־טראומה. על רקע העולם שבוער סביבה היא נאבקת על חייה ונלחמת בשדים פנימיים וחיצוניים, בעוד שבני משפחתה נאבקים לשמור על תקווה ולגלות את עברה המסתורי. זהו סיפור נוגע ללב, מותח ולעיתים אפילו מיסטי, שמבטא את הכוח למצוא משמעות גם ברגעים הקשים ביותר בעזרת אמונה, נחישות ומשפחה. אסתר תמר בוחרת בספרה לצעוק בדממה לגעת במקומות הכי עדינים וכואבים של הנפש האנושית. כבר מהכותרת, היא מציגה את המתח המדהים בין הרצון לבטא רגשות לבין חוסר היכולת לעשות זאת. הדממה שבה המציאות חנוקה, והצעקות שנשמעות רק בלב, הן מוטיב חוזר בספר.  לא מספרת סיפור ליניארי בלבד, אלא יוצרת מרקם של חוויות, מחשבות וזיכרונות שמתקשרים זה עם זה. הקורא מוצא את עצמו עובר בין רגעי שקט מכאיבים לרגעי תובנה מרגשים. הכתיבה שלה נשענת על רגישות יוצאת דופן לשפה, והדיאלוגים הפנימיים של הדמויות מורגשים כמעט כאילו הם משדרים ישירות מהלב. הספר עוסק בנושאים של אובדן, בדידות, אהבה שמצטמקת בש...

החתול של שרדינגר נכנס לכיתה

תמונה
ה אם חתול יכול ללמד פיזיקה? מתי כיתות זוחלות בחומר?ולמה המורה לחנ"ג מרימה ידיים? לצערנו, תשובות לא תמצאו כאן, אבל כן תזכו להצצה הומוריסטית ובלתי חינוכית בעליל אל עולם בית הספר – ובעיקר אל כל הדרכים להבין לא נכון את מה שהמורים מנסים ללמד. גם אני היום עוסקת בתחום החינוך ומאוד אהבתי את ההומור מאחורי כל קטע,  יש גם קטעים מאחורי הקלעים של התלמידים מה המורים מדברים בניהם. בקיצור זהו ספר שממש מתאים לתת מתנה לכל מורה שיספר את הסיפור הזה בכיתות. מאחורי הספר עומדים שלושה בני משפחה: ברק אטקין מורה, מחנך ומכשיר מורים למשימה הבלתי אפשרית: כניסה לכיתה. עדן ילמה מעצבת גרפית ומאיירת, שהתמחתה בהברזה משיעורים. טורי אטקין אנימטורית שידועה ביכולתה לפלח כוסות תה מחדר המורים. אז הנמיכו ציפיות, צאו מריכוז –ותתחילו ליהנות!  לרכישה ליחצו  כאן

הצפרדע שפחדה לקפוץ למים מאת קטיה הירט

תמונה
בביצה שבה הקפיצה נחשבת למעשה יומיומי, כמעט מחויב המציאות, הצפרדע עמדה על העלה הירוק שלה והרגישה איך העולם כולו מצפה ממנה לזוז, בזמן שהיא רק ניסתה להבין למה הגוף מסרב. גם אני פחדתי לשחות ובגיל מבוגר החלטתי להפסיק לפחוד ולקחתי שיעורי שחייה. החלטתי לנצח את הפחד ממים עמוקים. היום אני שוחה אבל לא ממש שחיינית . המים נפרשו לפניה כמרחב של אפשרויות לא ידועות — עמוקים, קרים, משקפים שמיים זרים — וכל מי שסביבה דיבר עליהם כעל בית, בזמן שבעיניה הם נראו כמו ויתור על הוודאות האחרונה שנותרה לה. היא ידעה היטב שהיא צפרדע, שגופה נבנה לקפיצה, שהשרירים, העצמות והאינסטינקטים כולם מוכנים, אבל הידיעה הזו לא הצליחה לגשר על הפחד השקט והעקשן שעמד בינה לבין התנועה. לא היה זה פחד מטביעה או מכאב, אלא פחד מהרגע שבו העלה יישאר מאחור, מהרגע שבו לא תוכל עוד לומר לעצמה שהיא רק מתעכבת, שהיא עוד לא מוכנה, שהיא שומרת על עצמה. העלה היה קטן, קצת מתנדנד, אבל מוכר, והמים — למרות ההבטחות — דרשו ממנה להסכים להשתנות, להסכים לא לדעת בדיוק מי תהיה כשתיגע בהם. היא  הבינה אז שהפחד האמיתי אינו מהמים עצמם, אלא מהשלב שבין עמידה לשחיי...