איך אומרים ברוכים הבאים בצרקסית?............
התרגום המילולי של “יבלאר” מצ’רקסית הוא – התקרב/י כאות הזמנה. הם ו מזמינים אתכם לבוא ולהכיר את התרבות הצ’רקסית מקרוב.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפייסבוק באינסטגרם.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפייסבוק באינסטגרם.
הצ'רקסים במזרח התיכון
הצ'רקסים הגיעו למזרח התיכון ב-1878 והם פוזרו על ידי העות'מאנים באזורי גבול חשובים ואסטרטגיים לאימפריה. כך יושבה אוכלוסיה גדולה ברבת עמון, רמת הגולן ופנים סוריה. האוכלוסייה הצ'רקסית בישראל היא אחת מאוכלוסיות הצ'רקסיות הקטנות בעולם והיא גם אחת מקבוצות המיעוט הקטנות ביותר שחיות בארץ. כל הצ'רקסים בישראל מונים כ-5000 איש והם מרוכזים בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון, וריחאניה שבגליל העליון. בעבר היה ישוב צ'רקסי נוסף בקרבת גן-שמואל, אך תושביו נטשו אותו בשנת 1910 בעקבות המלריה.
מולדת הצ'רקסים
מקור הצ'רקסים הוא בצפון מערב הקווקז, וישנו גוף שלם של עדויות ארכיאולוגיות, תרבותיות ולשוניות אשר מאששות את העובדה כי הם יצרו ציביליזציה יציבה מאבחאזיה המודרנית דרך סוצ'י ועד חצי האי קרים, לפחות מהתקופה של האלף השלישי לפני הספירה. זה היה תחילתו של עידן רעיית בעלי החיים, המרכיב העיקרי של חיי הצ'רקסים, שהפך להיות נפוץ בכל רחבי צפון-מערב הקווקז. סביר כי 'תרבות מאייקופ' באותו אזור, הייתה אחראית גם לביותו של הסוס. המונומנטים המשמעותיים ביותר של תרבות זו היו, בראש ובראשונה, תלי קבורה ענקיים. במספר מקומות ברחבי הקווקז נמצאו אתרים מלאים בקישוטי זהב וכסף. שנית, אנשי מאייקופ השאירו אחריהם חפצים רבים אשר העידו על מיומנות גבוהה בעיבוד מתכות. כלי חרס, סכינים, גרזנים ויישומים נוספים של ברונזה - ובמידה מועטה גם עופרת - נמצאו בכמויות גדולות. כלי החרס הקראמיים של תרבות מאייקופ, היו גם הם בעלי איכויות יוצאות דופן. לבסוף, אנשי מאייקופ בנו דולמנים: חדרי קבורה קטנים עשויי אבן אשר נמצאו במקומות רבים ברחבי אירופה. הדולמנים הללו נמצאו מסוחומי בדרום ועד נובורוסיסק בצפון; במילים אחרות הם התפשטו משני הכיוונים של סוצ'י. חשיבותה האסטרטגית של מולדתם והיותה גשר בין אירופה לאסיה יחד עם גישה גדולה לים השחור, הפכו אותה לכר פורה לתקיפות חוזרות ונשנות במשך יותר מאלפיים שנה. את השם צ'רקסים (הם מתקראים בפני עצמם: אדיגים) קיבלו מהמונגולים - ופירושו: "מי שחותך את הנתיב" רמז למקום הגיאוגרפי של הצ'רקסים ועמידתם העיקשת בהגנה על שטחיהם. וכך מאז, החל מהמאה ה-13 לספירה הם מתחילים להיות מוכרים בעולם כ"צ'רקסים" במולדתם "צ'רקסיה" שהופיעה על מפות העולם עד לכיבושה על ידי האימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19.
כיבוש, רצח-עם וגירוש הצ'רקסים ממולדתם
שאיפותיה הטריטוריאלית של האימפריה הרוסית לכיוון הקווקז החלו עוד במאה 16 והתחזקו עוד יותר בימי פיוטר הגדול. אך תחילת המלחמה הרוסית-צ'רקסית על פי רוב ההיסטוריונים הייתה בשנת 1763 עם בניית המבצר הרוסי הראשון במזדוג שבצפון-מזרח צ'רקסיה. במשך 101 שנות מלחמה, צבאות הצאר: רדפו, שרפו, אנסו ורצחו את הצ'רקסים והתוצאה הייתה חורבן גדול והרס כמעט טוטאלי של העם הצ'רקסי כולו. על פי הערכות זהירות, כמיליון וחצי צ'רקסים נרצחו במה שהיה רצח העם הראשון בתקופה המודרנית והאסון ההומניטרי הגדול ביותר של המאה ה-19. יותר משני שליש מהעם היושב בצ'רקסיה הוכחד, ו-90% מהנותרים בחיים גורשו באכזריות לאימפריה העות'מאנית. עד היום, צ'רקסים רבים במולדת ובפזורה מציינים את ה-21 במאי - היום בו נכבשה מולדתם - כיום הזיכרון לרצם עמם תוך שהם חולמים על חזרה למולדתם ההיסטורית ומנסים להשיג תמיכה בזכותם להגדרה עצמית.
'בית שאמי'
בית שאמי נבנה בסוף המאה ה-19, בשולי הטבעת הראשונה של הישוב העתיק בכפר כמא. הוא קיבל את שמו על ידי הערבים ועל שם האדם שהזמין את בנייתו, צ'רקסי מסוריה (בערבית: 'א-שאם'). מכאן- 'בית א-שאמי' - הבית של הסורי. בצ'רקסית שמו שחלאכו וונה - 'בית הטוחן', על שם משפחת הבעלים בשפה הצ'רקסית, שבאופן לא מפתיע, ניהלה במקום טחנת קמח מצליחה. טחנה זו בלטה במיוחד משום שעבדה באמצעות מנוע ולא התבססה על בהמות, דבר שהפך אותה מבוקשת מאוד בצפון. בצמוד למבנה טחנת הקמח עומד מבנה דו-קומתי. בקומה התחתונה ובחצר שלה שוכנו בהמות משא ורכיבה ושאר חיות המשק. ובקומה העליונה היו ארבעה חדרי אירוח עם תקרה מעוטרת ורצפה יפיפיה לרווחת האורחים. בחצר האחורית של המתחם מוקמו בתי המגורים של המשפחה, וכן מחסן וחנות מצרכי יסוד של בעל המקום.
המרכז למורשת הצ'רקסית
לאחר שבית שאמי עמד עזוב שנים רבות, מועצת כפר כמא ביחד עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, החליטה לשמר ולשפץ את המקום במטרה להפוך אותו בעתיד למרכז
המורשת הצ'רקסית. בשנת 2009, נחנך המרכז במעמד נשיא המדינה דאז - מר שמעון פרס, ומאז עברו בשעריו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם.
חווית הביקור במרכז כוללת קבלת פנים על ידי מדריכים בני המקום, הרצאה וצפיה במופע אור-קולי על היסטוריה בת אלפי שנים של הצ'רקסים והמשך בסיור בחדרי המוזיאון. בסיור תשמעו על מנהגיהם יוצאי הדופן של הצ'רקסים שהשתמרו במידה רבה במשך יותר מ-150 שנות שהייה בפזורה.
חווית הביקור במרכז כוללת קבלת פנים על ידי מדריכים בני המקום, הרצאה וצפיה במופע אור-קולי על היסטוריה בת אלפי שנים של הצ'רקסים והמשך בסיור בחדרי המוזיאון. בסיור תשמעו על מנהגיהם יוצאי הדופן של הצ'רקסים שהשתמרו במידה רבה במשך יותר מ-150 שנות שהייה בפזורה.
מאז 2019, המרכז מנוהל על ידי דוד שוגן, צ'רקסי בן המקום, שעבד במשך שנים רבות כמדריך ראשי ויועץ אקדמי להדרכות. דוד הוא בוגר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. וכיום הוא אחד מהאנשים היחידים בישראל שחוקרים את התרבות וההיסטוריה של הצ'רקסים.
מיצג רצח-העם
מסביב לקירות אולם טחנת הקמח, ניתן למצוא את 'מיצג רצם העם הצ'רקסי' המציג מדגם של מסמכים, מפות ותמונות ארכיון, המפרטים את הזוועות שביצעו כוחות הצאר הרוסי בצ'רקסים במהלך המלחמה ורצח העם. בצידם של המסמכים ברוסית, מצווים קטעים מתורגמים לעברית, אנגלית וערבית בעבור קהל המבקרים המגוון.
חדרי המוזיאון
התצוגה בחדרי המוזיאון מחולקת למספר נושאים מחייהם של הצ'רקסים, אשר מסופרים באמצעות מוצגים אותנטיים שמקורם מהקווקז. מבקרי המוזיאון יוכלו להתרשם מהתלבושות יוצאות הדופן של הגברים והנשים הצ'רקסים, וכן מאמנות התחרה והרקמה היפה. בהמשך יוכלו המבקרים לראות את העריסה המיוחדת המשמשת הרבה מהצ'רקסים עד היום. ואת כלי המוזיקה והלחימה שהלכו בד בבד עם אורחות חייהם. בשאר החדרים ימצאו כלי בישול ומטבח רבים וכן כלי חקלאות וכלי מלאכה ששימשו את תושבי הכפר במשך שנים.
'מופע מחול צ'רקסי'
פעמים רבות, הביקור במרכז המורשת הצ'רקסית מקבל נופך נוסף של התרגשות כאשר מתווסף לו מופע המחול הצ'רקסי. במופע זה, זוג רקדנים לבושים בתלבושת המסורתית מציג מספר קטעים מהריקוד הצ'רקסי האצילי והמרהיב. המופע הופך למהנה אף יותר כאשר הם מזמינים זוג מבין האורחים, להתנסות בכמה מהצעדים הצ'רקסיים. קבוצות המעוניינות להוסיף לביקורם את קטע המחול מוזמנות לתאם זאת לפני ההגעה.
מחירי כניסה למרכז מורשת
- ילדים עד גילאי 6 : חינם
- ילדים (6-12) \ אזרחים ותיקים : 20 ש”ח
- מבוגר (12-62) : 30 ש”ח
- קבוצה מעל 20 איש ומעלה : 25 ש”ח
- תוספת מופע המחול (לקבוצות מעל 20 איש) - 500 ש"ח.
יצירת קשר
טלפון: 04-6888082
מייל chc@kfarkama.co.il
תגובות
הוסף רשומת תגובה