היי שלום לך נהדרת

בצער רב וביגון קודר אני מודיעה על לכתה של זו שמלווה אותי 10 שנים. היא תמיד הייתה שם בשבילי. רוב הזמן שקטה אבל לעיתים ידעה להרעיש, if you know what i mean  
היא עמדה לצידי ברגעים המלוכלכים ביותר שלי ולא שפטה אותי. אבל  ידעה לסחוט אותי יופי יופי.

כן אני יודע, היא הייתה גם גזענית. תמיד. היא לא אהבה שמערבבים צבעים. דרשה הפרדה ביניהם.  כשהייתה מתעצבנת הייתי מזרימה לתוכה נוזלים וזה היה מרכך אותה. לעתים כמה סוגים. לא פשוט היה לספק אותה אבל כשכן –  היא הייתה מחייכת ומפיצה ריחות נעימים בבית. כל פעם ריח אחר מה שיש מבצעים בסופר לא הייתי מבזבזת עליה המון כסף .

היא מלווה אותי 10 שנים  3 ילדים גידלנו. כמה כואב יהיה לחיות בלעדיה. מה יהיה איתי?  מה יהיה איתנו ?.... איך נסתדר בלעדייה?......

כמו כל מערכת יחסים, היו לנו עליות וירידות. לא אחת הייתי צריך לפייס אותה בפינוקים ותיקונים קוסמטיים, ממש כמו ניתוחים פלסטיים כדי שתרגיש צעירה ומושכת. גם כשרבנו, היא ידעה להשאיר את הכביסה המלוכלכת בבית. כלפי חוץ, היינו נקיים וצחורים. מידי פעם קראנו לאיש שמכיר אותה אולי יותר טוב ממני לראות מה אפשר לעשות כשלא הרגישה טוב  איך אפשר לעזור לה שתוכל להמשיך לחיות לצידנו עוד קצת כמו שאומרים להאריך את חייה עוד קצת .

היו יפות ממנה, אני יודע. היו אחרות שיכלו לספק אותי לא פחות טוב ממנה, אם לא יותר. אבל זה לא עניין אותי.  אמרתי אני לוקחת את הכי הטוב היקר ביותר שתספק את הסחורה.

זה לא שלא היו סימנים מקדימים. היו אבל סירבתי להאמין. פה משתעלת. כאן מקיאה. שפשופים וקמטים כמו כל מבוגר. כיאה לה, היא הלכה ככה פתאום, ברעש גדול, כמו חללית העולה לשמיים. פתאום הפסקת חשמל (היא התביישה שיראו אתה ככה). מיד הבנתי שהמצב לא טוב. רצתי אליה. כשהתקרבתי אליה הבנתי שזה מאוחר מדי וגופתה העלה כבר ריח לא נעים.

המזל היא שהיא הלכה ממני אחרי שבדיוק סיימה את תפקידה. השאירה אותי ללא מטלות. סחטה עצמה עד הסוף והתפגרה…

היי שלום מכונת Bosch  יפתי. לעולם לא אחליף אותך באחרת. או שכן  נחכה ונראה מה אחליט הפעם מה הבחירה הבאה שאבחר.