אלי קובלון- מהיציאה מהארון, מחאת העמוד ועד הפונדקאות.!


לפני שש שנים הרופאים אמרו לי שנותרו לי רק חמש שנים לחיות. היום אני יכול לספר שניצחתי. בסופו של מאבק קשוח, ארוך ומייגע הצלחתי להכניס את התרופה שהייתי זקוק לה לסל התרופות, להציל את עצמי וגם חולים נוספים שזקוקים לה". סיפור מעורר ההשראה של אלי קובלון שהחליט שהוא אינו מבזבז את חייו, החלים מהמחלה, התחתן עם בן זוגו ובמאי הקרוב הם יהפכו להורים לתאומים.

"בגיל 30 עדיין לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, החלטתי לעצור את הכול ולטייל קצת בהודו. בהודו, פתאום, משום מקום, סבלתי מכאבי בטן חזקים ששיתקו אותי במשך כמה ימים בחדר בגסט-האוס בו התארחתי במנאלי. אחרי כמה ימים הרגשתי שאני כבר מאבד את זה ושזה כנראה הסוף עבורי ובעל הגסט-האוס הביא אותי לבית החולים המקומי". בבית החולים עבר אלי שני ניתוחי חירום שבסופם הוסרו כתשעים אחוזים מהמעי הגס שלו. כשהתאושש הוטס לארץ והתאשפז בבית החולים בישראל למשך כמה שבועות נוספים. בסופו של תהליך הרפואי ולפני שחרורו הביתה האחות החלה להכיר לו ולהסביר על עמוד האינפוזיה אליו יצטרך להיות מחובר כל יום במשך 12 שעות, לשארית חייו. ואם לא די בכך הרופאים הסבירו לו שבגלל תופעות הלוואי של אותה אינפוזיה הם מעריכים שנותרו לאלי חמש שנים לחיות. אלי יצא למאבק על חייו, ארבע השנים הוא צעד עם העמוד שלו מהכנסת בירושלים לוועדת סל התרופות בתל השומר, והשיג בסוף תהליך ארוך את התרופה שהצילה אותו.

בכל הימים האלו בהודו, היה זה יובל, בעלו, אז חבר קרוב, שישב ליד המיטה שלו והחזיק לו את היד ברגעים הקשים. "הסיפור עם יובל התחיל לפני 14 שנה, הכרנו באינטרנט. הכי פשוט, אין סיפור היסטרי, בחיים לא הייתי מנחש שהוא יהיה המשפחה שלי".
בגיל 17 יצא אלי מהארון מול אימא שלו, שפחות קיבלה את הרעיון באהבה. "דוד של אימא היה הומו ונפטר מאיידס, היה לי ברור שיהיה לה קשה עם זה, אבל אלו החיים. עובדה, בסוף היא התרגלה". אבא של אלי, היה בהכחשה לגבי המיניות שלו במשך שנים עד שבסופו של דבר הפך להיות גיי-פרינדלי, שמתאמץ לגלות עוד דברים שלא ידע על הקהילה הגאה. "אבא שלי נהג של כל מיני אומנים, ביניהם "פאות קדושות" (להקת דראג), הוא מדבר איתם הרבה על הקהילה הגאה וממש לומד עלי דרך אנשים אחרים, נראה שיותר קל לו ככה".
כשהיה אלי בן 23, הכיר את יובל. "יצאנו רק חודשיים ויובל נפרד ממני בטענה שאני לא ה-אחד בשבילו ונשארנו חברים טובים. חברות אפלטונית במשך שנים. היו לכל אחד מאתנו מערכות יחסים אחרות ועדיין נשארנו חברים טובים ואז קרה האירוע בהודו. אמרו לי שאני הולך למות, התקשרתי להורים שלי ואמרתי להם שאני נכנס לניתוח חירום הם כמובן נכנסו לפאניקה וכשהתחילו להתארגן יובל התנדב להגיע להודו וגם להיות איתי לאחר הניתוח. וכל אותו הזמן עדיין חשבתי שהחברות הזאת היא אפלטונית לגמרי. אחרי שנה וחצי, התחלתי להתאפס על עצמי, יצאתי למאבק על הכנסת התרופה לסל התרופות ורגע לפני הסיבוב השני של הקמפיין, החלטתי לטוס להירגע בחו"ל והצעתי ליובל לבוא איתי, כשאני בחוסר מודעות מוחלט לגבי מה שהולך ליובל בלב".
אלי ויובל טסו לסיציליה וכבר בבוקר הראשון, כשקמו מחובקים, אלי הבין שזה אינו חיבוק רגיל, הוא ויובל שוחחו על מערכת היחסים ביניהם שהפכה לרומנטית ונפלאה. "מאוקטובר 2013 אנחנו זוג ולפני שנה וחצי התחתנו." כשהתחילו לדבר על הקמת משפחה, חברה טובה של השניים הציעה להם הורות משותפת, "זה הרגיש נכון אבל אחרי כמה חודשים הבנו שאנחנו לא בעניין, אנחנו רוצים משפחה שהיא רק שלנו ופנינו לתחום הפונדקאות".
תחום הפונדקאות בארץ באותה התקופה היה שנוי במחלוקת, האופציה לפונדקאות מהמזרח הרחוק נסגרה, האופציה לפונדקאות ממקסיקו הייתה בחיתוליה והאופציה האמריקאית הייתה הנכונה ביותר עבורם. "העלות היא מעל חצי מיליון ₪ ואחוזי הצלחה מאד גבוהים. לקחנו סוכנות טובה שמתחייבת שהיא מוצאת עבורנו את ההתאמה הכי נכונה מבחינת נשים פונדקאיות, עושה עבורנו את כל הבדיקות ומתאימה גנטית בין הנשים לגברים. השאיפה שלנו הייתה הריון אחד עם שני עוברים, שאחד יהיה מהזרע שלי והשני מהזרע של יובל, זה יכול לקרות בתהליך של הפריה חוץ גופית ולשמחתנו הצלחנו. יש לנו בן ובת, אחד מהזרע שלי ואחת מהזרע של יובל"
בסוף מאי 2018 אלי ויובל יהפכו לזוג אבות גאים ומאושרים והמשפחה המורחבת מתרגשת מאד. "אבא שלי, שהיה הכי אנטי בהתחלה, מלטף את הכרס שלו ומראה לנו איפה התאומים ישבו, אחד מכל צד, הוא בעננים!" בנוסף להתרגשות הגדולה מההורות, הוציא את אלי בימים האחרונים ספר שכתב על סיפורו האישי, על המחלה, המחאה והפונדקאות. בנוסף לכך, פתח הד-סטארט על מנת לקדם את הוצאת הספר. "היום אני בריא ואופטימי ובקרוב אבא טרי לתאומים שהבאתי בהליך פונדקאות עם יובל בן-זוגי, אני מתרגש מאד שלא רק שעברו שש שנים ואני חי, אלא גם ממשיך, אני מקים משפחה, כותב ספר והשמיים הם הגבול עבורי".






תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ברכת השחר עדות המזרח!

שעועית בסלק או טבחה בסלק ! וגם קוקלה!

כבודו כל הפרקים! פרק סיום העונה