אני אבא ופויו !

 אני אבא ופויו מאת ליאור צרניץ ויובל ששון

"אֲנִי, אַבָּא וּפּוּיוּ, הוֹלְכִים לְבַקֵּר אֶת הַדּוֹד מוּנְיוּ" הוּא סִפּוּר קָטָן וּמָלֵא קֶסֶם עַל טִיּוּל קָצָר שֶׁעוֹרְכִים אָב, יֶלֶד וְכֶלֶב. בְּדַרְכָּם אֶל בֵּית הַדּוֹד מוּנְיוּ, שֶׁבַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכִּכָּר, הֵם עוֹבְרִים בְּתַחֲנוֹת שׁוֹנוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן מַשְׁמָעוּתִית עֲבוּר אֶחָד מֵהֶם וּמְלַמֶּדֶת עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ.
בְּפַשְׁטוּת וּבְחֹם מְתֹאָר הַמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַדּוֹד וּמִתּוֹכוֹ עוֹלָה מַעֲרֶכֶת הַיַּחֲסִים הַחַמָּה בֵּין הַשְּׁלוֹשָׁה. הַדָּגֵשׁ הוּא עַל הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻחֶדֶת הַזּוֹ, הַמֻּכֶּרֶת לָהֶם כָּל כָּךְ, וְעַל הַחֲוָיוֹת שֶׁהִיא מְזַמֶּנֶת, וְלָכֵן כְּלָל לֹא מְשַׁנֶּה לְבַסּוֹף כְּשֶׁמִּתְבָּרֵר שֶׁדּוֹד מוּנְיוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָא בַּבַּיִת.
עֵרֶךְ רַב יֵשׁ בְּשִׁגְרָה וּבְיַצִּיבוּת עֲבוּר יְלָדִים, שֶׁמַּעֲנִיקוֹת לָהֶם בִּטָּחוֹן וּתְחוּשָׁה שֶׁל וַדָּאוּת. הַסִּפּוּר עוֹסֵק בְּכָךְ בְּדִיּוּק, וּמְאַפְשֵׁר גַּם לָנוּ, הַהוֹרִים, הֲצָצָה לְמָה שֶׁלְּעִתִּים אֵינֶנּוּ מַבְחִינִים בּוֹ – הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בַּדֶּרֶךְ. 

פרק ראשון

פּוּיוּ זָקַף אֶת אָזְנָיו וְנֶעֱמַד לְיַד הַדֶּלֶת.
הַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ עוֹמֵד בַּשְּׂדֵרָה הַגְּדוֹלָה. בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁלָּהּ יֵשׁ בֵּית חוֹלִים.
תָּמִיד מְסַפְּרִים לִי שֶׁשָּׁם נוֹלָדִים יְלָדִים. גַּם אֲנִי נוֹלַדְתִּי שָׁם.
בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי יֵשׁ כִּכָּר פְּתוּחָה עִם בְּרֵכָה שֶׁל פְּרָחִים וְדָגִים,
וּמַעֲקֶה רָחָב מֵעֵץ, שֶׁאֶפְשָׁר לָלֶכֶת עָלָיו רַק אִם נִזְהָרִים.

לרכישה ליחצו  כאן