על אושוויץ גיהנום של מטה ועל אהבה שנגמרה האם אפשר להתחיל הכל מהתחלה ?......

אושוויץ, גיהינום של מטה / יורם פרי

במשך שנים, העורך דין וההיסטוריון יורם פרי חקר את אושוויץ. לאחר שביקר עשרות פעמים

במחנות הריכוז וההשמדה כמדריך, החליט אף לכתוב ספר על המקום ההוא, שהוא מגדיר בתור

"גיהנום של מטה". ספרו כולל עדויות, תרשימים ותמונות לצד מחקר היסטורי מקיף, על

קורותיהם של היהודים שהגיעו למחנה ועל גורלם, אך לא פחות מכך, גם על ההקשר הרחב

שבו המחנה התקיים, ועל האופן שבו התייחס אליו העולם בזמן אמת. בין היתר, הוא מתמקד

במדיניות של ארצות הברית ובריטניה בשנות המלחמה, ומעלה את הטענה כי מנהיגי המדינות

הללו ידעו על המתרחש באושוויץ מתצלומי אוויר ועדויות, אך לא פעלו בנדון. לדבריו,

הן שאפו לפגוע בתעשייה הגרמנית, אך נותרו אדישות לגורל היהודים במשך זמן רב.

עוד הוא כותב על היחסים שהתקיימו בין היטלר והנאצים לבין החברות האזרחיות במשק

הגרמני, שחלקן ממשיכות לפעול גם כיום, ואף עומדות בקשרי מסחר עם ישראל.

האירנים בפריז כתב יהודה גיל
שיטותיו ודרכי פעולתו של עולם המודיעין, ובכלל זה המודיעין הישראלי – הן הבסיס לספר מרתק זה. ידיעה שולית

 וסתמית מתהווה לכדי מבצע, המספק מידע חדש ומשמעותי עבור ביטחון מדינת ישראל. אביטל, ראש שלוחת פריז, 

מקבל דיווח על משתלמים אירניים, שעתידים להגיע לצרפת – ומתחיל בפעולה מסווגת ובמלאכת מחשבת ומתוכננת.

 הספר מתאר לפרטים את השתלשלות הטיפול המורכב במבצע, שמצריך ראייה מרחבית ומיקרוסקופית באשר לתכנון 

ואסטרטגיית הבנה והטיפול במצב. בספר מברקים – המתארים ומתמצתים את הסטטוס וההנחיות להמשך ביצוע. 

הדמויות המעורבות משקפות היטב את ההיררכיה וההתייחסות בין הנוגעים בדבר. מקום ההתרחשות והדמויות הם פרי

 דמיונו של הכותב, אך הם משקפים נאמנה את המציאות המבצעית באותן השנים

יהודה גיל נולד בטריפולי, לוב, בשנת 1934, ועלה לארץ בשנת 1948 בהיותו בן 14. משנת 1971 פעל יהודה גיל בשורותיו של המוסד כאיש מבצעים, מפקד בשטח ורמ"ח במטה. רוב פעילותו הייתה בארצות שונות, כולל בארצות ערב בזהות מושאלת. כמו כן, מילא תפקידים גם באגף ההדרכה של המוסד. לאחר יציאתו לגמלאות, בסוף 1989, נקרא לסייע לשב"כ ולמוסד בפעילות מבצעית בחו"ל, כולל מתן הדרכה לבכירים בגוף מודיעיני של מדינה ערבית, כשהוא בזהות מושאלת.
בשנת 1997 הואשם במסירת ידיעות כוזבות, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. למרות פניות רבות של שופטי בית המשפט סירב לעסקת טיעון או בקשת חנינה, ועמד על כך שאינו אשם. יהודה שוחרר מהכלא לאחר שלוש שנים, ועם שחרורו, ולבקשת צה"ל, חזר להדריך יחידות מיוחדות.

מאז שנת 2000 כתב שמונה-עשר ספרים בנושאים שונים. האיראנים בפריז הוא הראשון שבהם הרואה אור.

"האירנים בפריז" כתב יהודה גיל, הוצאת צמרת, מחיר 88 ש"ח לרכישה ישירה לחצו כאן

במקום שבו נגמרת האהבה כתב רונן דליהו

הספר "במקום שבו נגמרת האהבה" הוא אוסף סיפורים מרתקים שבהם טיפל עו"ד רונן דליהו

 במשך הקריירה הארוכה שלו כעורך דין לענייני משפחה ובעל משרד מוביל בת"א.
הסיפורים לקוחים כולם מעולמן של משפחות – מסוגים שונים – ועוסקים באימוץ, ממזרות, גירושים, 

חטיפת ילדים, חלוקת רכוש, זכויות הורים, ילדים ואפילו סבים, בגידות, הורות חדשה ועוד.

 חלק גדול מהם הופיעו בכותרות העיתונים ועוררו תשומת לב ציבורית רבה. 

הספר "במקום שבו נגמרת האהבה" הוא אוסף סיפורים מרתקים שבהם טיפל עו"ד רונן דליהו ,

 

 

בין הסיפורים שבספר: הקרב המשפטי סביב מסירתו של התינוק ממוצא אתיופי לאימוצם של הורים 

שאינם בני העדה, האם מניו זילנד שנלחמה על ילדיה שנחטפו לישראל, האם שהואשמה בהתעללות מינית 

בבנה התינוק, האישה שחיה בעוני גדול ולא ידעה שבעלה מסתיר מיליונים, הגבר העקשן שסירב לתת גט

 לאשתו גם לאחר שישב עשרים שנה בכלא, הסבים שנאבקו על זכותם לראות את נכדיהם שהורחקו מהם,

 הבנים שבחרו לתבוע את האם שגידלה אותם במסירות, החברים שהתאגדו כדי להציל את הזמרת שנפגעה 

קשות בתאונת דרכים מאביה שדווקא עתה בחר לחזור לחייה, המפקד הבכיר שניהל חיים כפולים, שלושת 

ההורים הגאים שחושפים את מורכבות המשפחות החדשות – וסיפורים רבים נוספים על משפחות שהתפרקו 

והורכבו מחדש.

בסופו של כל סיפור מצורף, בצורה תמציתית וברורה, מידע משפטי רלוונטי, החשוב לכל אחד: כתיבת צוואה, זכויות ידועים בציבור, זכויות העובר, דיני אימוץ, מעמדם של ממזרים, סוגיות סביב רכוש משותף, חוזי נישואים קצת אחרים, המרוץ בין הערכאות המשפטיות, זכויות להט"ב, תהליכי גישור, ייפוי כוח מתמשך ועוד.

ייחודו של הספר ברגישות ובחוכמה הרבה שבה הוא כתוב – רחוק מאוד מהפן הצהוב והרכילותי שאפיין בעבר את התחום – בזכות אישיותו של רונן דליהו, עורך דין שאינו מחפש רק את הניצחון בבית המשפט, אלא את עשיית הצדק והשבת השלווה והשלום למקום החשוב לנו ביותר – למשפחה.