שני ספרים על הסיירת ולא בצבא ועל חלום !

 הסיירת מאת מיכל גולני

חמישה חברים עושים דרכם למפגש אזכרה שנתי. הנסיעה מעוררת ומציפה בהם זיכרונות מהיכרותם בבית החולים הפסיכיאטרי.
"נווה תקווה", שם נפגשו במסגרת קבוצה טיפולית, ושם זכו לכינוי "הסיירת המובחרת." 
סיפורה של "הסיירת" פורס בפנינו את מסע השתלבותו בחברה של כל אחד מחבריה, שלצד התובענות הרגילה של החיים מתמודדים עם המחלה הנפשית, עם סטיגמות חברתיות ועם הדימוי העצמי שלהם. שותפות הגורל והחברות ביניהם עוזרות להם לצלוח את המסע.

מיכל גולני, בת 44, עובדת בתחום בריאות הנפש מעל 12 שנים, מרביתן ב"קלאבהאוס" - מודל בין-לאומי ייחודי, שבבסיסו גישה שיקומית חדשנית. מתוך עולמות אלה צמח ספר ביכורים זה. 

חלק מפרק ראשון

אנחנו אוספים אותך בשלוש, תהיה מוכן," מיטל סימסה לאברם.
"אני יוצאת," כתבה לארנון ויצאה לדרך. 
את המטופל הראשון לא שוכחים אף פעם. היא, בכל אופן, לא תשכח אותה בחיים. לא אותה ולא את ההרגשה. את הרעד הקל באצבעות שניסתה בכל כוחה להסתיר, מקווה שהיא לא מרגישה בו את חוסר הביטחון שהתגנב לתוך הקול שלה והפך אותו לשבור ולמלא חריצים. "מיטל..." כחכחה בקושי, "מיטל שלֵו. נעים מאוד." הצליל של השם היה לה נעים ונסך בה שלווה. שלֵו... מיטל שלֵו... איזה שם מרגיע יש לי, חשבה לעצמה.
"אני קרן," חייכה הדמות מולה בביישנות, "כמו שאמרתי לך בטלפון, קיבלתי עלייך המלצה מעידן... ו... אני לא כל כך יודעת איך, ממה...  זאת אומרת, להתחיל ובכלל, אם טיפול זה הכיוון או ש..."
"זה בסדר," מיטל חייכה אליה, "תמיד בפגישה הראשונה יש קצת מבוכה. שנשבור אותה עם כוס קפה?" 
ככה בעצם התחילה הקליניקה. קרן המקסימה, שהייתה אצלה כמעט חמש שנים וחוותה גילויים עצמיים, החלטות אמיצות וגירושין כואבים; רווית, חברה של קרן מהעבודה, שקיבלה ממנה המלצה כשעברה בעצמה תהליך גירושין; יוני, שיצא מעט זמן עם רווית והקשר איתה נגמר, אך לדבריו זכה לפחות ב"מטפלת אליפות" — וככה מפה לאוזן, ומפלאפון לפלאפון, התגלגל הנס הזה והפך להיות קריירה מצליחה. ומקליניקה שכורה לפי שעות עברה לחדר בתוך הבית, ומשם לחדר נפרד עם יציאה נפרדת, ולפעמים נאלצה להגיד למטופלים הפוטנציאליים שכרגע אין לה יותר שעות פנויות.
הרעד באצבעות וההתרגשות הראשונית כבר נשכחו כמעט לגמרי. הרי חוויות ראשוניות כמעט שאי אפשר לשחזר, ורק לעיתים רחוקות, כששמעה שאלה חודרנית מדי ממטופל או פגשה עבר לא נעים, היה חוזר הרעד הקל הזה. חוזר ומזכיר לה — לא ליפול לחטא ההיבריס, להישמר מלשכוח.

לרכישה ליחצו כאן

חלום הוא יותר מעניין פרטי מאת אורן משה דקל

אנו חיים במדינה חופשית המקיימת שוק חופשי. מצב זה מחד מאפשר בחירה חופשית, אך מאידך מהווה תשתית “טובה“ שמאפשרת הצפת-יתר של כביכול “שיטות תרפויטיות“, פסטיבלים ומסיבות של התענגויות וסמים, הקמת כיתות וסגידה לגורואים מפוקפקים. 
במצב זה, שבו מכל גרגיר של אמת עושים שיטה ועסק, אין פלא כי המושג רוחניות נשחק ונעשה מצועצע. 
המחבר אינו מטפל כי אם מחפש רוחני כבר יותר מעשרים שנים. אומנם לכל אדם המסע שלו, ועם זאת ישנם לכל הפחות סימני דרך אוניברסליים אל האמת המוחלטת – כיוון שבסופו של דבר זו אותה אמת.

מטרתו של ספר זה היא להדגיש את סימני הדרך הללו; את המסע השלם, את הדרך ואת ההולך בה, רוחניות שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים.
“התוכל להתייצב לבדך, עירום ועריה, ללא אמצעים ומסכות מזויפות, אל מול הבלתי ידוע? אל מול חוסר הוודאות של החיים?“
אם כן, צא למסע.

לרכישה ליחצו כאן