אורחים לא רצויים!

כבר 5 שנים שאני חיה לי לבד בדירת רווקה כיפית ומרווחת בתל אביב. ולא, לא זכיתי בלוטו. זכיתי בסבתא שהשאירה להורים שלי דירה ישנה, מהבניה של פעם, עם חדרים גדולים ותקרה גבוהה, מרצפות ישנות אבל שיקיות בטירוף, לא רוצה לשנות כלום בחיים שלי. אבל גם אצלי לפעמים החלום הופך לסיוט והפחד הכי גדול שלי התממש ממש לאחרונה.

אני מוכנה להתמודד עם הכל: שיכורים בכניסה לבניין שלי, פועלי בניין ששורקים לי, בוסית שונאת נשים שיש לי במשרד. הכל קטן עלי. אבל הדבר הכי קטן הוא הכי גדול עלי: חרקים. לא רוצה יחסי שכנות וגם לא "שלום שלום".
כשאני רואה חרק אני מוצאת את עצמי עוזבת את הדירה ולא חוזרת אליה עד שאחת השכנים לא מודיע לי שהוא כבר לא בין החיים. כולל הוכחות בדמות תמונה בוואטסאפ.

אז תארו לכם את הפחד שלי כשהתעוררתי בוקר אחד למראה הבא: מלא מלא נמלים קטנות ולבנות ועוד יותר נמלים חומות עם כנפיים עושות מסיבה ב-כ-ל חדר הארונות שלי.

כן, חדר שלם הפכתי לחדר ארונות: 3 ארונות עץ גדולים מלאים בשמלות וינטג' מרהיבות, מעילים הכי קוטור שיש ונעליים, הו הנעליים, חלומה הרטוב של כל בחורה.

הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום. הנשימה שלי פשוט הפכה לכבדה. נהייתי לבנה וכפות הידיים שלי הזיעו כאילו אני בשיעור זומבה אצל טלי. מה עושים?? מצילים את הבגדים?? סוגרים את הדלת ובורחים מהבית?? מוכרים את הבית כמו שהוא מבלי לקחת כלום איתי?!

טלפון היסטרי לשכן מהדירה ליד. מתברר שגם לו זה קרה יום לפני. הלו!! לא חשבת לעדכן?!

מתברר שלעוד כמה, הכל מאז שהתחילו לעשות תמ"א בבניין הצמוד. הוא ישר נתן לי טלפון. "דברי עם אגרנט ארנון. תעדכני אותי.".

 בעיית הטרמיטים בישראל, המחוללים נזקים עצומים למוצרי עץ בעיקר, הייתה מוכרת כבר בשנות ה-50, אבל רק בשנות ה-90´, כאשר פורמט הבנייה הקלה הגיע לארץ, אותה שיטת בנייה במסגרתה נעשה שימוש בעץ לבניית השלד של הבית, החלה הבעייה לעורר הד ציבורי ולחלחל למודעות בקרב הציבור. הטרמיטים נפוצים בישראל, ידועים כמחוללי נזקים בקנה מידה עצום.

מה דברי?? מה תעדכני?? אני פה במשבר!! בוא!

אבל הוא אמר שזה כבר גדול עליו. זה טרמיטים. ועם טרמיטים לא מתעסקים לבד.

צלצלתי מבוהלת, בצד השני של הקו היו צריכים לבקש ממני 3 פעמים לדבר לאט יותר, להירגע, שהכל בסדר. בפעם הרביעית כבר לקחתי נשימה עמוקה והסברתי את הכל לאט. תוך שעה היה אצלי צוות. אותו צוות שטיפל יום לפני כן בשכן ממול וכנראה שיעבור מחר לדירות מעלינו. למה כל זה אתם שואלים? כנראה מהקרשים שהקבלן מהתמ"א ליד הביא. הביא קרשים וקיבל במתנה משפחה שלמה של טרמיטים (רק חבל שהמשפחה באה להתארח אצלנו ולא אצל הקבלן החצוף הזה!).
תוך כמה ימים הכל חלף. הבגדים לא נפגעו. גם לא המעילים. והכי חשוב, גם לא הנעליים.

למדתי מאותו היום שבתור רווקה תל אביבית אני יכולה להתמודד עם הרבה דברים לבד, באמת עם המון.

אבל טרמיטים? בשביל זה יש לי את "אגרנט ארנון". את זה אני משאירה להם. וכל השאר? קטן עלי!