זכרונותיי מספי ריבלין זכרונו לברכה

אני נזכרת כשהייתי בכיתה ג או ד בבית ספר יסודי הבית ספר היה מרחק הליכה מבית הוריי . היתי מגיע הלבית הספר לוקחת את שני אחיי הקטנים לגן כי הכל היה קרוב אחד לשני אין כבישים סואניים . מרחק ילדותי נראה כמו שנות אור חלפו  ארבעה עשורים  בערך אני רוצה לספר לכן שפעם היה שעור חקלאות שבו היינו מטפלים בצמחייה של בית הספר שותלים עודרים ומגרפיים את הגינה,בסוף בית הספר הייתה עומדת וניצבת לה ספריית בית הספר ובה היתה טלויזיה על מעמד כזה גבוהה סגורה עם מנעול שלא יגנבו אותה חס ושלום כי זה מצרך נדיר טלוייזיה בשחור ולבן,היינו מתגנבים לספרייה כדי לראות את רגע עם דודלי  תוכנית מצחיקה ואחר כך היתה גם התוכנית הביית של פיסטוק כל כך אהבנו את התוכניות האלה גם כשהייתי חולה הייתי יושבת וצופה בכל התוכניות בטלויזיה הלימודית ישבו וראינו למדנו חשבון ואנגלית אך אלו היו ימיים יפים יותר  נטולי מחשב כבליים וניידיים חיים פשוטים משחקי חצר תופסת  ועוד אז למי שמתגעגע הנה לינק http://www.youtube.com/watch?v=BEwimJAnHNo


http://www.23tv.co.il/315-he/fistuk.aspx