ספרי ילדים חדשים
המצלתיים שחיפשו צליל אחר מאת דינה גרינברג
זֶהוּ סִפּוּרָן שֶׁל מְצִלְתַּיִם בְּתִזְמֹרֶת, שֶׁמְּקַנְּאוֹת בִּכְלֵי הַנְּגִינָה הָאֲחֵרִים עַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁלָּהֶן עַצְמָן יֵשׁ רַק צְלִיל נְקִישָׁה אֶחָד.
הֵן מְבַקְּשׁוֹת לְהִצְטָרֵף לְמִשְׁפְּחוֹת כְּלֵי הַנְּגִינָה, אוּלָם כְּלֵי הַנְּגִינָה מְסָרְבִים – לְכָל כְּלִי נְגִינָה תַּפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ.
הַסֵּפֶר מַעֲלֶה רַעֲיוֹן חָשׁוּב שֶׁל קַבָּלָה עַצְמִית וְהִמָּנְעוּת מִקִּנְאָה. הוּא מַדְגִּישׁ אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ יִעוּד מִשֶּׁלּוֹ, וְכֻלָּם יַחְדָּיו תּוֹרְמִים לַהַרְמוֹנְיָה הַכְּלָלִית – וּבִלְעֲדֵיהֶם, אֵין מַנְגִּינָה.
כְּמוֹ כֵן, הַיְּלָדִים לוֹמְדִים בִּזְכוּת הַסֵּפֶר מְעַט עַל הַתִּזְמֹרֶת, עַל כְּלֵי הַנְּגִינָה הַשּׁוֹנִים וְעַל מְאַפְיְנֵיהֶם.
הַסִּפּוּר, כְּמוֹ הַנּוֹשֵׂא שֶׁבּוֹ הוּא עוֹסֵק, מוּזִיקָלִי, מְחֹרָז לְהַפְלִיא וְסוֹחֵף. קְרִיאָה מְהַנָּה!
הסיפור מראה. שגם כלי נגינה כמו ילדים שכועסים על ההורים אומרים לאמא אני ילך לחפש משפחה חדשה.פה המצלתיים מנסות לחפש משפת כלי נגינה שתיקח אותו כי הרגיש שהוא לבד.חיפש וחיפש ורק בסוף הבין שמשפיה לא חייבת להיות משפחה ביולוגית.אלה גם משפחה של חברים שכולם יחד מנגנים את המנגינה יחד יוצרת תזמורת מושלמת.
לרכישה ליחצו כאן
סיפורי חישנים מאת קטי בירמן
אִמָּא שֶׁל מַעְיָן מְנַסָּה לִמְצֹא פִּתְרוֹן לְחֹסֶר שְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ שֶׁל מַעְיָן מִדְּבָרִים יוֹם-יוֹמִיִּים כְּגוֹן לְבוּשׁ, אֹכֶל וּפְעֻלּוֹת שִׁגְרָתִיּוֹת. הִיא יוֹצֵאת לַחְקֹר אֶת הַנּוֹשֵׂא וּמְגַלָּה שֶׁבְּכֻלָּנוּ קַיָּמִים חַיְשָׁנִים שׁוֹנִים הַקּוֹבְעִים מָה אָנוּ אוֹהֲבִים וּמָה לֹא נָעִים לָנוּ. אִמָּא שֶׁל מַעְיָן מְסַפֶּרֶת לָהּ בְּכָל עֶרֶב סִפּוּר עַל חַיְשָׁן אַחֵר, וּבְסוֹף הַסִּפּוּרִים מַעְיָן לוֹמֶדֶת לְהִתְחַבֵּר לִתְחוּשׁוֹתֶיהָ, לְהָבִין מָה הִיא אוֹהֶבֶת וּמָה לֹא, וּבְעִקָּר – הִיא לוֹמֶדֶת לְהַבִּיעַ זֹאת בְּמִלִּים כְּדֵי לִמְנֹעַ בֶּכִי וְתִסְכּוּל.
זֶהוּ סִפּוּר חָשׁוּב וּמְרַתֵּק הַמְּפַשֵּׁט סִיטוּאַצְיוֹת מֻרְכָּבוֹת בְּחַיֵּי יְלָדִים, שֶׁלְּעִתִּים נִדְמֶה שֶׁאֵין לָהֶן פִּתְרוֹן. הַמְּחַבֶּרֶת מְפָרֶקֶת תְּחוּשׁוֹת תִּסְכּוּל רַבּוֹת שֶׁיְּלָדִים חוֹוִים לְסוּגִים שׁוֹנִים, וְכָךְ יְלָדִים יְכוֹלִים לְהָבִין בְּדִיּוּק מָה הֵם מַרְגִּישִׁים וּלְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ בְּבַגְרוּת.
יְלָדִים רַבִּים מִתְמוֹדְדִים עִם תִּסְכּוּל כְּשֶׁצִּפִּיּוֹתֵיהֶם אֵינָן מִתְמַמְּשׁוֹת אוֹ בְּשֶׁל קֹשִׁי בְּוִסּוּת חוּשִׁי. הַתִּסְכּוּל נוֹבֵעַ מֵחֹסֶר הַיְּכֹלֶת לְהַבִּיעַ תְּחוּשׁוֹת אוֹ רְצוֹנוֹת בְּגִיל צָעִיר, וּמַטְּרָתוֹ שֶׁל סֵפֶר זֶה הִיא לְסַיֵּעַ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה וְלִמְצֹא מִלִּים לִתְחוּשׁוֹת וְלִרְגָשׁוֹת – כְּדֵי לִמְצֹא פִּתְרוֹן.
בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל "סִפּוּרֵי חַיְשָׁנִים" לִיצֹר שִׁנּוּי אֲמִתִּי בַּתְּגוּבָה שֶׁל הַיְּלָדִים וְהַהוֹרִים לַחֲוָיוֹת יוֹם-יוֹמִיּוֹת דֶּרֶךְ הַקְשָׁבָה, לְקִיחַת אַחְרָיוּת וּבְנִיַּת תִּקְשֹׁרֶת מֵיטִיבָה.
הבגדים האבודים מאת תמר דוד כריספי
בַּדֶּרֶךְ מַמְתִּינָה לָהֶם הַפְתָּעָה שֶׁלָּהּ לֹא צִפּוּ כְּלָל.
תָּמָר דָּוִד-כְּרִיסְפִּי, מְנַהֶלֶת בֵּית סֵפֶר, אוֹסֶפֶת מִדֵּי בֹּקֶר אֶת הַבְּגָדִים הַנְּטוּשִׁים
שֶׁשָּׁכְחוּ תַּלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת, וּכְשֶׁהִרְהֲרָה בְּאַחַד הַיָּמִים עַל גּוֹרָלָם שֶׁל פְּרִיטֵי
הַלְּבוּשׁ נוֹלַד הָרַעֲיוֹן לְסֵפֶר יְלָדִים הַנּוֹטֵעַ בָּהֶם רְגָשׁוֹת, מַחְשָׁבוֹת וּרְצוֹנוֹת.
הַסֵּפֶר מַעֲבִיר מֶסֶר שֶׁל קַבָּלַת אַחְרָיוּת, שְׁמִירָה עַל הָרְכוּשׁ, שִׁתּוּף פְּעֻלָּה,
עֶזְרָה הֲדָדִית וְחִנּוּךְ סְבִיבָתִי – מִתְבָּרֵר שֶׁדָּבָר שֶׁנִּנְטַשׁ יָכוֹל לַהֲפֹךְ לְבַעַל ערך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה