אהבה מאוחרת / צבי עינן
הספר עוסק באביבה ובנדב, שני אלמנים שנפגשים בחוג למבוגרים ומנסים לפתוח פרק חדש בחייהם.
האם הלב באמת יודע מתי הגיע הזמן להפסיק לאהוב?
והאם בגיל מבוגר, אחרי חיים שלמים, אובדנים, משפחה וזיכרונות – אפשר עדיין לפתוח את הדלת לאהבה חדשה?
אלה השאלות שניצבות במרכז הרומן "אהבה מאוחרת" מאת צבי עינן.
אביבה, שהתאלמנה לפני כמה שנים, פוגשת בחוג למבוגרים את נדב, שגם הוא איבד את אשתו. המפגש בין השניים הולך ומתפתח לקשר שמחזיר לחייהם תחושות שאולי כבר חשבו שנשארו מאחור – קרבה, חברות, משיכה ובעיקר התקווה שלא מאוחר מדי להתחיל מחדש.
אבל אהבה בגיל מבוגר אינה מגיעה אל דף חלק. כל אחד מהם נושא איתו עבר, זיכרונות ונישואים קודמים, ולצידם נמצאים הילדים, המשפחה, הבדלי אמונה, שאלות כלכליות וגם ההתמודדות עם הבריאות והגיל. האהבה החדשה נדרשת למצוא את מקומה בתוך חיים שכבר נבנו מזמן.
מה שמעניין במיוחד בספר הוא הניסיון לדבר על נושא שלא מרבים לכתוב עליו: אהבה, זוגיות ותשוקה בגיל השלישי. עינן עצמו סיפר שהרגיש שחסר בספרות העברית מקום לסיפורים על זוגיות בגיל מבוגר, ומתוך התחושה הזאת נולד הספר.
זה אינו סיפור שמציג את האהבה המאוחרת כאגדה ורודה. לצד הרגש והאפשרות להתחלה חדשה, הוא מביא גם את המורכבות: הפחד מבדידות, הקושי לשלב בין זוגיות חדשה למשפחה קיימת, ההתמודדות עם הזדקנות והשאלה הגדולה – האם האושר עדיין אפשרי, גם כשהחיים כבר נמצאים בפרק מאוחר.
בעיניי, זהו ספר שמזמין אותנו לחשוב מחדש על המילה "מאוחר".
אולי אין גיל שבו הלב מפסיק לרצות קרבה.
אולי גם אחרי אובדן, אחרי שנים של חיים משותפים ואפילו אחרי שכבר נדמה שהכול מאחורינו – אפשר להעז להרגיש שוב.
"אהבה מאוחרת" הוא רומן על אהבה, אבל לא רק. הוא גם סיפור על אומץ, על בדידות, על משפחה ועל הזכות האנושית לחפש אושר בכל גיל.
ספר שיכול לעורר מחשבה ולגעת במיוחד במי שמאמין שהלב אינו סופר את השנים. ❤️
תגובות
הוסף רשומת תגובה