הפינה של פנינה

 אדיס וגמדי הצבעים מאת אשר טרקין אָדִיס, יֶלֶד קָטָן, שׁוֹבָב, רוֹאֶה הַכּוֹל בְּשָׁחוֹר לָבָן. בְּלִי מֵשִׂים לֵב וּבְתַת הַמּוּדָע, יוֹצֵא אָדִיס לְמַסָּע מֻפְלָא, מַסָּע הַמַּפְגִּישׁ אוֹתוֹ עִם גַּמָּדֵי הַצְּבָעִים, הַמְּאִירִים לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין הַשְּׁבִילִים. בְּסוֹף הַמַּסָּע, אָדִיס מְגַלֶּה כִּי צֶבַע הַשָּׁחֹר הוּא רַק בְּעֵינָיו וְשִׁלּוּב הַצְּבָעִים הֵם מְאוֹר חַיָּיו. מעדותו של אשר כותב הספר: מאחורי הספר קיים סיפור חיים מרתק של ילד קטן שאביו היה קצין בצבא באתיופיה, ולא חזר מאחת המשימות הצבאיות. אביו, אדיסו, הוגדר כנעדר, ומאז נעלם מחייו. אשר הורגל לחיות בלי אבא והמחשבה לגדול עם חוסר זה הייתה טבעית. אחר שהתחתן והביא את בנותיו, החלו להתגבר געגועיו לאביו. היעדרותו של אביו החזירה את אשר לילד העצוב, אשר גווני צבעי השמחה נעדרו ממנו. הגמדים בפנטזיה מילאו את החסר וצבעו את חייו בצבעי תקווה. אשר: "עם כתיבת הסיפור, התחלתי להרהר לגבי חשיבות קיומו של אבי בבניית אישיותי. שאלתי את עצמי, אם הייתה לי דמות אבהית בחיי, האם הייתי בן אדם אחר? התחלתי להיפתח ולדבר על אבא! נשאלתי לא פ...